בעקבות מסע שורשים לליטא. וחוויתי שם. אני חוזרת לארץ וכאן גל של פיגועים..

אדמה פוריה

ליבלוב פריחת  בר

עצים ירוקי עד.

דישון משובח

נרצחי בדם קר

אחינו הקדושים  הי"ד.

רגבים מכסים

טומנים סיפורים.

ועובדות מזויעות

עד מאוד.

רק מתי ניצולים

קמעה הם סיפרו

על שהיה

ואין עוד.

וסבא קשיש

מהלך לו בנחת

ונופם משובח

וירוק ופורח

וריח רטוב של צמיחה.

ילדות, ילדים

תכולי עיניים

ופשתן שערם.

רוכבים מול הרוח

 על גבי אופנים

וצחוקם מתגלגל.

וסבם הן יודע

כי בזה המקום

עמדו ילדים אחרים

שחרחרי המבט

אליו הן הישירו

לפני שכיוון הכידון.

ציוצי הציפור

רישרושי העלים

וטבע מלוא הדרו.

משתף פעולה

מכחיש ומסתיר

את הרוע ואת עברו.

זעקה היא אילמת

אך אינה בודדה

פונאר, פורט תשיעי

רומבלה.

ונמשכת היא עד בוא הגואל

ירושלים, רעננה, עפולה.

[תצלום ראשי: אחד מבורות הירי, יער פונאר, ליטא.]