מה עשית לי, קורונה?
הגחת בדיוק באמצע שנת שבתון, שהיתה מתוכננת כל כך טוב.
בדיוק אחרי שקניתי את הכרטיס.
בדיוק כשארגנתי לעצמי זמן איכות בבקרים.
כשהתחלתי סופ סוף לצייר, לכתוב, ללמוד.
בחודש הראשון הסתובבתי סביבך וסביב עצמי ולא ידעתי מה לעשות.
הציור, העבודות, הטיול, התכניות הכל קרס.
אבל אחרי שנגמרו כל התירוצים והחגים
העזתי להביט בך, להשלים איתך.
ללמוד יחד צעד אחר צעד מה הם מאה מטר ואילו אוצרות ניתן למצוא בהם-
יחד התחלנו להגשים חלומות ילדות רחוקים,
של "הום סקולינג" מושקע המתחיל בהתעמלות בוקר משפחתית
יחד התחלנו ליצור, לצייר, להתנסות
בצבעים הכי טובים, בניירות שנקנו אי שם במחיר מופקע והעלו אבק.
סתם ישבנו שעות ושיחקנו עם קצף ובועות.
כאילו אין מחר, אין שעת השכבה וקימה וריצה של הבוקר..
הקורסים דרך זום התגלו לא רק כלא משמעממים אלא זו היתה ההזדמנות לחשוף גם את ילדי לחומר מרתק, וניצול זמן איכות לרישום דמויות שכמעט ולא זזו..
את עדיין כאן ואני כבר לא בטוחה שרוצה להיפרד מכל מה שהשגתי בעידן זה.
אולי ילמדו עליך בהסטוריה, אולי יפיקו לקחים במשרדי הבריאות, יש משפחות המתאבלות על יקיריהם
לכן מביך אותי לומר כי נהנתי, רק אכתוב כי למדתי רבות ומה שהשגתי בביקורך ילווה אותי עוד ימים רבים..
23 תגובות
היי מרים
אני לא יודעת אם את זוכרת אותי
זכיתי ללמוד ממך נראה לי 2017,בקורס שערכת בבית שלך… ואת עד היום מקור ההשראה שלי
כיף לי לראות שיש לך אתר! סתם בגלל הגעגוע כתבתי את השם שלך בגוגל והופ אני מגלה שיש לך אתר!
את אמנית מדהימה וכיף לראות את ההצלחה שלך
אני הולכת לבלות הרבה באתר המדהים שלך
טל!
טוב לשמוע ממך!
תודה על המילים החמות.
ותמשיכי ליצור, לצייר ולהצליח!
ב"ה
מרים, את מפליאה!
עולה מהציורים שלך רוגע ומשהו פנימי עמוק כזה שגורם לי להתגעגע לשלווה הזו כשפגשתי בך.
ממש אהבתי את הציורים, הניחוח העולה מהם, פרחים 'פשוטים' כאלו חיננים וכל כך טוב לראות אותם. כמו שהם. עושים טוב בלב.
מאד התלהבתי מהצבע הזורח שהשתמשת בו בכמיהה לבדידות (יש לי כל כך הרבה מה לחלוק בזה. זה ענין לפעם אחרת משלו) – זה נותן הרגשה שאור הירח משתקף על הבית ומאיר אותו באור רך, חלומי כזה.
איזה יופי של ציור!
זה נראה שהשתמשת בו שוב במהלך הציורים עם האחים גיל (חה! איזה כיף לראות אותם כאן בבלוג שלך) עם התינוק המתוק הזה והעץ הכל כך אצילי. אפשר קצת פרטים ואיך אפשר להשיג אותו או לפחות לקרוא עליו יותר? הוא כל כך משדרג את הציור הנהדר בלאו הכי. גרמת לי לרצות גם 😊
זו מחברת סקאצ'בוק על בסיס נייר חום בהיר, וצבעי קרש רגילים.
יתכן והשתמשתי בירוק תפוח.
הצבע הבהיר על נייר כהה עושה תחושה "זורחת".
שמחה שעשיתי לך חשק לצייר!
רק היום גיליתי את הבלוג הנפלא הזה וכמה שאני שמחה.
בקריאת כתיבתך נכנסת בי רוח אופטימית.
עלי והצליחי 🙂
מרים היקרה,
כל כך הזדהיתי עם מה שכתבת,
נוגע, נעים ורלוונטי.
וזה יפה למצוא את הטוב בתוך כל מה שהתחרבש.
אוהבת את הרישומים שלך, בעיקר את הצמחים.
האתר יפיפה ומרתק, כמוך.
תודה!!
תודה רבה על המילים הטובות. משתדלת..
מרים היקרה,
כ"כ עמוק ונוגע
כ"כ אמיתי ויפה
כ"כ את!
זו הכתבה הראשונה שאני קוראת באתר היפהפה שלך
ברכות ואיחולים!
הציוים מקסימים
אהבתי את הכמיהה לבדידות
כזה ציור של קורונה…
מיוחד. תודה
והמון בהצלחות
תודה דסי על תגובתך המרגשת והאיחולים.
איך אני אוהבת את הציורים שלך על נייר החום!
יש בהם כל כך הרבה חן!
תודה רבה דבורה, את ההשראה שלי בתחום!
הרשומה הזו מפליאה בעדינות ובשבריריות שלה. כמה טוב שאצרת לנו את הרגעים האלו, חלק מהם לכאורה בנאליים מאוד (שיעורי זום) – הפכו לאמנות של היומיום.
ו- איזה כיף שפרגנתם לעצמכם את הצבעים והנייר הכי טובים!
רבים מאיתנו חווים רגעי יומיום מיוחדים, מעטים מאיתנו יודעים לעצור ולשים לב לכך,
מתי מעט יש להם את האומץ לתעד אותם.
הלוואי ואעשה זאת יותר.
וחושבת שלחינוך אמנותי מומלץ להשתמש בחומר משובח.
תודה על האומץ לדבר עברית- גם אני אשמח להבא להשתמש במונח "רשומה" במקום עמיתו הלועזי "פוסט".
מרים המדהימה!!!!
ברכות להולדת האתר החדש -כמו גם השם המקורי שבחרת עבורו
מקסים ביותר
בחרתי לברך אותך – כפתיח:
שתממשי את היכולות העמוקות שבך, ותביאי אותן לידי ביטוי באופנים שמתאימים – רק לך!
שתמשיכי ליצור ולחוש את חדוות היצירה, בכל פעם מחדש.
שתוסיפי להתפתח ולפתח רעיונות כמוסים ופנימיים, שמחפשים דרכ, את חשיפתם החוצה.
שתעלי מעלה מעלה בכל המישורים, מתוך עושר פנימי ואושר מהותי-אמיתי.
בהערכה ענקית
וגעגועים גדולים
ובחיבוק וירטואלי (ברוח התקופה)
רונית ₪
רונית שקלים המעצבת והאגדה, לכבוד הוא לי שבאת לבקר.
ותודה על כל האיחולים.
אין לי אלא לומר- אמן.
מקסים מרים,כל כך מתאים לך בלוג כזה..
תודה רבה מיכל.
הי,
אשמח לקבל ממך עדכונים
נראה שווה!
בשמחה מירי.
את יכולה להירשם בתחתית האתר.
איזו כתיבה יפה
והציורים תענוג לעיניים
כמה צחקתי כשראיתי את הפרופיל של האחים גיל
נהדר!!
תודה רבקי על המילים החמות.
כן האחים גיל הם חלק מחופשת הקורונה שלנו.
פתאום בבוקר – הפתעה כל כך נפלאה. אני פותחת את המחשב לעוד הודעות מידע טפסים משמימים שעי למלא והנה מין משב רוח רענן לא שיגרתי. הרגשתי כאילו את נותנת לי יד ואומרת: "בואי תראי ככה הרגשתי, כך זה היה את יכולה לשמוע , את יכולה לראות אפשר גם ביחד. תחילה קראתי בלהיטות ובסקרנות מחויכת את פרקי היומן . אחר כך עברתי שוב על התמונות והכיתוב המתלווה אליהן. כמעט יכולתי לחוש את ריחו של היער , ריחם של פרחי הבר שבציור,ואת הילדים סביב . דרישת שלום כל כך אותנטית ומעוררת געגועים. תודה מרים ששתפת. בהמשך אקרא ודאי עוד אבל רציתי לשלוח את התחושות שלי ככה "טריות" ישר מהתנור.
רויטל שטרסר
התרגשתי שהבנת. ותודה.