כל מי שמחוברת לאמנות חולמת על סטודיו משלה, או לכל הפחות קרוב לביתה בו תוכל ליצור בנחת ולרקום את חלומותיה.

ממש לאחרונה הקב"ה הגשים לי חלום.

בקיבוץ נחשונים (מרחק הליכה מאלעד) נפתח סטודיו פתוח.

מהו סטודיו פתוח?

זו אינה סדנא ואף לא שיעור אמנות.

אלא- חנות ממתקים לאמנות!

רק שבמקום סוכריות  ג'לי ושוקולדים את בוחרת חומרי אמנות.

בסטודיו יוצרים ללא הדרכה צמודה, עם הכוונה קלה כשהחומרים עצמם הם מורי הדרך בעיקריים של הפעילות.

להגדרתה של סיון מור- גולדמן, מנהלת "סדנתא":

"סטודיו פתוח" הינו מודל טיפול קהילתי באמצעות אמנות בו האדם מוזמן ליצור בנוכחות קבוצה וללא הנחיה מכוונת. האמנות ותהליכי היצירה הם הריפוי והחיבור לכוחות הנפש.

מה פתוח?

הבחירה בחומרי היצירה

הבחירה בנושא היצירה.

הסטודיו מזמן התנסות חוויתית וחקירה של החומר, כשהדגש הוא על תהליכי היצירה ולא על התוצר".

קרדיט: תצלומי החוץ של הסטודיו, סיון מור-גולדמן

__________________________________________________________________________

מונח זה התפתח בארצות הברית כחלק מחינוך להבעה באמנות.

ממליצה  מאוד לעיין  באתר המעולה של נונה אורבך, תרפסיטית באמנות ומחברת סדרה של שלושה ספרי חובה לכל העוסקת באמנות ובתרפיה באמנות- "רוח החומר"

האם האמנות קריטית לתרפיה באמנות?

בארצות הברית ובאירופה תרפיה באמנות מאמינה באמנות ככלי ריפוי וזיהי בעצמו.

ועומתם אוניברסיטת חיפה דוגלת בשיטה שונה וממילא רוב תרפיסטיות באמנות החרדיות שעברו את מסלול ההכשרה במבח"ר (שהתעודה שם מטעם אונ' חיפה) עובדות יותר כפסיכותרפיסטיות ולא כתרפיסטיות באמנות של ממש, כלי האמנות שבדינן דלילות והן שמות דגש בעיקר על הטיפול הריגשי.

חשוב לציין כי איני דנה כאן בהשוואה בין חשיבות טיפול רגשי פרונטלי לטיפול באמצעות האמנות ,אינני מטפלת וכותבת אך ורק מנסיוני כאמנית ויוצרת בתחום.

להוציא נשים שעברו הכשרה מקיפה באמנות

(ולא, אין כוונתי למרתון של שבוע שמוכרים לכן 500 שעות בשבוע תמורת X שקלים 🙂

אלא נשים שלמדו שנתיים- כמו תלמידותי מסמינר אופקים או מסמינר בעלז"א, או נשים שלמדו במקומות הכשרה מובנים ומקצועיים)

ככה הגעתי בעצמי למקום קסום במרחק הליכה מעירי

וכך  זה נראה מבפנים ומבחוץ-

מנהלת והמנחה ב"סדנתא" הינה- סיון מור-גולדמן, תרפיסטית באמנות, אישה עדינה, עוצמתית ענווה ומקצועית.

אישית החלטתי ללכת על חומרים שהכי פחות נגישים לי בבית, כמו צבעי שמן..

וזה מה שיצרתי במפגש בראשון-

 במפגש השני סחבתי איתי עוד שני חברות (ממש לא מעולם האמנות) שפשוט באו לנופש של 3 שעות-

האחת פיסלה בדאס-

והשנייה עבדה עם צבעי מים –אקוורל.

תמיד קשה לי הבחירה, על מה להתמקד? מה ליצור? 

רציתי לתפוס את האווירה של הייחודית של המקום, הנובעת, בין היתר בזכות הנוף הקיבוצי הפורח.

שמתי כן ציור מול החלון והתחלתי לרשום במשיכות מכחול גסות.. 

ברגע זה לא תעניין אותי התוצאה, רק הצבע, הינף היד, האור הבוקע מהחלון, 

להתעמק בכל כך הרבה גווני ירוק ולהנסות להעביר אותם את הבד.

העבודה נשארה לייבוש הסטודיו.. מחכה לביקורי הבא..,

הצעה ספונטנית-

לאמיצות בינינו שרוצות לצאת למרות (ובגלל:)) ערב פסח,

הסדנא הבאה שמתקיימת הינה

ב3.4  ה' בניסן יום חמישי בשעה  11:00-13:30.

בקיבוץ נחשונים – צמוד לאלעד. בין השעות:

במחיר סמלי של 100 ש"ח  בלבד כולל החומרים!!

לפרטים והרשמה-

 https://forms.gle/baSX8d4Diut1yjK5A