כשתלמידותי מתבקשות לבאר את המושג "אסתטיקה" הן לרוב עונות
"קו נקי" "מסודר" "ריק"
ואז אנו רואות את מה שהיה נחשב לשיא האסתטיקה בתקופת הבארוק או הרוקוקו,
קשה לעין של המאה ה21,
עין בוגרת הבאוהאוס, ו"העיצוב הטוב" של שנות ה50- 40,
להכיל את האורנמנטיקה של ויליאם מוריס או אר נובו
ועוד לקורא לזה "חדשני" ???
מקווה שלאחר שתים-שלוש שנות לימוד, אם התלמידות לומדות להכיל שיש מושגים שונים של "יופי" ובכלל למעט בשימוש מילה זו- דייני.
וכל זה הקדמת הצדקות לאהבתי הגדולה לאסתטיקה מצד אחד ולאגרנות מצד שני.
בית נקי מידי, ריק ומסודר מידי, מעביר בי תחושה של חוסר נוחות, ואם המרצפות מבריקות אז בכלל..
כל מיני כללי ידועים של "אם לא לבקשת את הבגד שנה מקומו בפח"
אם לא השתמשת בחפץ שנתיים- תזרקי"
לא עובד אצלי.
עוד לא מצאתי את המינון המדויק לי שיאפשר תחושה ביתית עם מספיק חמצן ו"ספייס" לכל הנוכחים בבית.
לקראת חופשת המחלה מתוכננת, זכיתי בביקור ובמתנה נדירה,
הספר הבית האופטימי מגדיר את עצמו כמדריך רגשי ומעשי לטיפול בבית.
שירלי קרייזל המקסימה, נותנת מקום לבית ולדרים בו במידה שוויונית, היא מתייחסת לבית כמעניק אהבה וככזה אנו צריכים מידי פעם גם להחזיר לו באותו המטבע.
הספר, אם אפשר לקרוא לו כך "מדריך שלום בית בין בעלי הבית לבית עצמו"
והיחס הוא כמו מערכים יחסים דינמית וכנה, עם עליות, מורדות, שינויים והרבה רגש.
לראשונה אני מקבלת אישור לכך שאוסף התקליטים היה חיובי, כי העובדה שלאחר 35 שנות אגירה האוסף בשימוש מתמיד אצל אחי, אבי ואצלי.
שלוש משפחות נהנות מחויית שמיעה נוסטלגית…
עיצוב הספר עצמו עורר בי נוסטלגיה לספרים מהמשובחים שבילדותי, כאלו שהיו צריכים "להשיג" ולא "לקנות" בצורה פשוטה בחנות.
בתצלומי הספר יש משהו מאוד אנושי ולא ז'ורנלי.
הבן שלי שאל "האם התצלומים באים לומר איך לארגן את הבית או איך, לא ?"
היה לו מוזר לראות בתים רגילים, עם עציצים ומספר כורסאות לא תואמות.
אם הספר הקים אותי לסדרת תצלומי בית…
אם הספר נתן לי נחמה ועוד פיסת אהבה למקום שלי,
אז הוא כבר שווה המלצה.
והפודקאסט המוסיף ומרחיב את תוכני הספר "הבית האופטימי"
וזה עוד לפני התוכן הרגיש, המקצועי, המגוון עם מגוון עצות וטיפים מעשיים שרק את קובעת את המינון הנכון והמדויק רק לך.
כי מושגים כמו "יפה" או "אסתטי" הם מושגים יחסיים מאוד ואישיים מאוד.
תהנו מהבית ה-"יפה דיו" שלכם.
רוצים לשתף בתצלומים מפינות אהובות בבית שלכם?
6 תגובות
מעניין מה שכתבת, ומעורר אותי למחשבות,
כי מכל התחביבים שלי, עיצוב הבית תופס אותי מאד
אני מחדשת בבית כל הזמן (הבן בישיבה ציין שכל פעם שהוא חוזר יש משהו חדש/מחודש..)
למרות שאני שונה ממך, לא אגרנית בכלל, ההפך ממש,
בסופו של דבר נמצאים ברשותי פריטים שאחרים שמרו ואצלי הם קישוטים משמחים עד מאד!
אמא שלי זרקה בזמנו את הפטיפון, התקליטים! מכונת הכתיבה ,טלפון חוגה ..ואני יכולה רק להצטער על זה..
מסקנה- חייבים את האגרנים! אחרת נשתעמם מאד..
ובבית שלך- אהבתי מאד את הקונסולה שעברה הסבה, את התאורה, וקיר הכניסה-אמיץ ומפתיע!
שלום חנה,
מצטערת לשמוע שנזרקו כאלה אוצרות:(
אם תרצי תמיד אפשר לחדש מלאי בשוק הפשפשים.
אשמח לראות תצלומים מעיצובים שלך.
כמה יפה ומרגש כתבת, מודה לך על המילים הטובות ומחממות הלב האלה ♡ שירלי
שלום שירלי,
מתרגשת לארח אותך כאן בבלוג.
וכמובן ממליצה לכולן על הספר,
כספר מתנה למי שאתן מעריכות או לעצמכם.ן …
אהבתי את המשפט: תהנו מהבית ה-"יפה דיו" שלכם.
כ"כ נכון
מכוון להסתכלות נקיה על הבית. לא ממבט של מגזינים.
אהבתי את התמונות.
כ"כ משקף את האהבה שלך לסגנון ישן.
זה באמת הסינרגיה האמיתית שהבית משקף את מי שאנחנו.
תודה על תגובתך רבקה,
…בתקווה שאנו מודעים למה שאנחנו
ולא רצים לרכוש את "מה הולך היום?"