לפני פסח של שנת תשפ"ד המורכבת והקשה שלנו,
נחת אצלי מייל יוצא דופן שהחלטתי לשתף –
במייל צרף הכותב האלמוני-תחילה, תצלומים של איורים מיניאטוריים אותם מצייר על גבי רסיסי טילים שנשלחים מעזה לעבר עירו -אשדוד.
האורח אינו אמן מקצועי,
מעולם לא למד אמנות, אך כפי שציין בעצמו:
אמנות בתקופה זו יוצאת ממקום עמוק כנה ופנימי יותר, היצירה מסוגלת להביע את תחושותי ומחשבותי באופן יותר אבסולוטי ובהיר.
לפי תוכן האיורים,
הסקתי כי מדובר בתלמיד ישיבת הסדר דרומית,
להפתעתי הרבה גיליתי כי מדבור בבחור המשתייך לחסידות גור-
שהחיים בצל מלחמה העניקו לו חיבור, בין היותו היותו אברך, חסיד גור, אל ההוויה המקומית, החיבור לעם ולארץ עבורו כחלק מחיינו כאן בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
את האיורים הנאיביים משהו, מלאי צבע והבעה יוצר פנחס בערבים לאחר יום שלם של לימוד תורה,
"במשך היום אני לומד תורה ובערב מצייר בהשראתה ומנסה להביע ולו במקצת את העוצמה הרוחנית שבה".
זו מורכבות שרק אדם שעבר דבר מה בחייו יכול להכיל.
וכאן מגיעה ההפתעה הנוספת:
פנחס, עיוור צבעים בדרגה גבוהה,
כך מעיד על עצמו, אינו רואה את הגוונים אותם מצייר,
אלא יוצר מתוך ידיעה ולא מתוך ראייה… איזה גוון אמור להיראות כך או אחרת.
אסיים בציטוט חלק מפסקה אותה שלח פנחס:
"איורי הרסיסים- שנפלו באשדוד במתקפות העוינות מעזה, ומבטאות את רגשי הנחישות והתקווה
הפועמות בנו בעוז למרות כל התלאות.
ובכך מסמלות את תכונותיו של העם היהודי שהינו עם נרדף ומוכה אך גם גאה ונצחי.
אומה איתנה מאוחדת ומאמינה.
השם 'ישראל' מבטא את ההתמודדות מול הרוע.
'כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל'
זהו סוד הקיום של העם שלנו-
עם ישראל חי!!!
היא יצירה עם צעקה!
(המקבלת רובד נוסף לאחר הבנת הרקע של היוצר )
המורכבת מכאב ותקוה,
סבל ואמונה,
וצעקה של חורבן
ושל תקומה".
הלוואי ונשמע בשורות טובות.
ויציאתם לגאולה של חטופינו.
גאולה פרטית לכל אחת ואחד.
וגאולה כללית עם ישראל.
13 תגובות
זה לי הפעם הראשונה שאני קורא כתבה על עצמי וזה מאוד מדרבן ומחזק -ובפרט כשזה ערוך בצורה כ"כ מיוחדת וקולעת, כמו כן תודה על התגובות המרגשות.
ראשית עלי לציין שלא נתקלתי בביקורת והסביבה דווקא משדרת התלהבות ("אולי תעשה מזה כסף"…)
לגבי עיוורון הצבעים,
ישנם 4 סוגי עיוורון צבעים חלקי (ולא מלא) כאשר אני מאובחן כעיוור צבעים מסוג פרוטון חזק (אדום-ירוק).
להלן ציטוט מאתר כללית:
פרוטנופיה (Protanopia) – לקות הנגרמת כתוצאה ממחסור בקולטנים האדומים ברשתית. מי שסובלים מהלקות הזאת מתקשים להבדיל בין צבעים בספקטרום ירוק־צהוב־אדום.
גם את גוני הוורוד או הסגול, שהם למעשה תערובת של אדום ושל כחול, רואים מי שסובלים מהלקות הזאת באופן שונה: בעיניהם מדובר בגוון כחלחל מאחר שהם אינם קולטים את קרני האור האדום שנפלטות מהגוון הוורוד/סגול. -סוף ציטוט.
זאת אומרת שלא אבדיל למשל בין כחול לסגול, ובין ורוד לאפור, בין חום כהה לירוק כהה ולאדום, ובין תכלת לורוד מסוים.
אני זוכר שתקופה ארוכה פחדתי לצייר בצבע, עד שפגשתי בסמטת האמנות בצפת איש יקר שאמר לי את הפתגם הבא: "באמנות כמו באמנות אין כזה דבר שאין כזה דבר, אם אתה רוצה לצייר אדם בצבע כחול או ירוק אף אחד לא יכול לומר לך לא. תגיד לו זה היצירה שלי, נקודה!".
או אז הרגשתי שפתחו לי סכר ש'עצר' אותי (תרתי משמע…) ונחשול אדיר של כימיה לאמנות הציף את כולי…
מקוה שעניתי על כל השאלות.
עם ישראל ח-י !
פנחס
שלום פנחס,
שמחתי לתת במה לרסיסי האמונה..
הביקורת מבורכת מבחינתי, ומעניקה לאתר עומק דיון בד"כ כתובה בצורה מעודנת ומהווה חלק מהדיון והשיח,
(למשל האם מספיק כישרון מודל או שכדאי להתמקצע, לדעתי- חובה)
עצם זה שלא ראית ביקורת, נראה כי היא נאמרה ברוח טובה.
תודה על השיתוף המרתק אודות ליקוי הצבעים.
מרגש נוגע בעומק הלב.זה מחדד את ההבנה שהאמנות בנויה בכולנו עם בואנו לעולם.
יש
שהיא נובעת ומתפתחת ומקבלת הכוונה לימוד וחיזוק סביבתי ויש שהיא בוקעת ופורצת בנסיבות כאלה כצורך קיומי בלי קשר ללימוד ואפילו לא למה שקוראים "כשרון מולד" ועוד יותר אפילו עם מגבלה פיזית.
תודה על השיתוף המאלף.
כישרון מולד אכן יש כאן ללא ספק,
וגם אמירה,
אבל דווקא מי שחננו הבורא בכישרון זה,
כדאי שיפתח אותו ויתמקצע ע למנת להיות שופר ראוי
לרעינותיו.
מרתק.
מסקרן אותי איזה צבעים ובעיקר אילו גונים הוא כן רואה- נראה לי שכחול?
הבחירה לצירעל שברי טילים- היא ביטוי מוחשי ומלא עוצמה לכשעצמו.ומשדרג את ה"נאיביות" ,[ לעיתים היא יותר חוסר בשלות] מה שמעיד על חשיבות ומשמעות "המצע" ביצירה.וכפי שביטית בדרכך המדוקת,יצירה שהיא צעקה,,,
חורבן ,,,ותקומה".
פרשנותך-קצרה,תמציתית,ותמיד מדויקת ונוגעת. כלומר פרשנות שהיא עצמה יצירה.תודה.
לגבי עיוורון הצבעים, אכן מסקרן, לא שאלתי.
לגבי הפרשנות- "חורבן ותקומה" זהו ציטוט של היוצר, לא שלי..
מרגש
מדמיע
עוד פיסת הוכחה על איזה אנשים מופלאים חיים ביננו…
חג שמח וישועה אמיתית !
דמעות בעיניים, שנזכה לגאולה השלימה בפרט ובכלל
תודה על השיתוף המרגש
אמן שרי.
וחג שמח.
מתרגשת עד עמקי נשמתי.
ראשית מדובר באברך שמעולם לא יצא מארבע אמות …אלא ספון ושקוע בלימוד תורה
ובכל זאת נשמתו מרגישה ושואפת להביע וזאת ע"יחומר וצבע
בלי לחשוב ולהתרגש האם לפרסם?
אולי הביקורת תעמוד מולו? הכל נעשה בכזו תמימות וחום ורצון לפרוץ החוצה
מרגש עד דמעות
מרים יקרה ישר כוח על השיתוף
פסח כשר ושמח
תודה יפה,
איזו ביקורת?
אישית התחברתי והתרגשתי מאוד
והחיבור והכרת הטוב,
על כ-ל מה שהקב"ה מרעיף עלינו.
מרגש, פסח שמח וכשר, גאולה שלימה קרובה לבוא.
תודה רבה נאווה,
אמן!