השבוע זכיתי לבקר בכמה תערוכות במסגרת הביאנלה של ירושלים 

הכוללת בסך הכל כ30 תערוכות במוזיאונים וחללי תצוגה שונים.

הביאנלה של ירושלים מגיעה כתשובה לביאנלה של ונציה, וללאזן מעט את עולם התרבות והאמנות הישראלי, המוטה ברובו לאיזור תל אביב והמרכז.

התערוכות אינן מוגדרות דווקא כדתיות או יהודיות,

אך עצם הימצאותם בירושלים, מושך יותר אמנים העוסקים ביהדות ובזהות היהודית 

בהחלט לא רק:

בביאנלה של 2021 למשל,

ביקרתי בתערוכה, טיפוגרפית מדהימה מלאה בשטיחים הממלאים חלל שלם, עשויים מגזרות נייר של אותיות עברית ואנגלית, מריה אברמסון אמנית יהודיה-ונצואלית

השתתפתי בסדנא נפלאה טיפוגרפית של אמן יפני, בה התנסינו ב"ציור" אותיות בעזרת דיו ואבני בזלת משטחי ארץ ישראל.

השנה בגלל המלחמה הביאנלה נדחתה שוב ושוב ופתחה את שעריה בעיתוי קצת לחוץ של ערב פסח.

תחת הסלוגן: "ביאנלת האביב"

לאלו שלא יתאפשר להגיע פיזית, מקווה להעביר ולו מעט חוויה דו-שנתית  ירושלמית מיוחדת זו.

יצאתי לסיור עם ובזכות חברתי האמנית חנה זריצקי 

תחנה ראשונה: מכון ון ליר

הקמפוס עצמו מזמין לסיור מורחב, מבנה מוקפד, בניחוח ארכיטקטורה בסגנון הבינלאומי, משרה רוגע, אירופאי, עם פסלים ממיטב אמני ישראל

נושא הביאנלה 2023 הינו: "צאן ברזל" 

האמנית איה בן רון לקחה את השם במשמעותו הפשוטה, ויצרה סידרת פסלי קיר ממתכת חלודה.

הפסלים מתעדים את אנשי הרפואה וההצלה בעת מילוי תפקידם

החלל הצר שנותר בין הפסל לקיר עצמו מאפשר לצל לחדור ולהעניק ליצירה הצללה משתנה ואסתטיקה נוספת ומעניינת ליצירה.

פירזול נשמע כעבודה גברית טהורה, עבודת כפיים פיזית קשה, יצירתה של בן רון מעודנת וחזקה בו בזמן, ברזל החלודה מתכתב עם יצירותיהם של אמנים ישראלים ותיקים ומוכרים כגון קדישמן ותורמקין (כתבתי על יצירותיו בפוסט: "ספות ישנות" ),

ההצבה על גבי קירות לבנים עם חללים גדולים מסביבם העניקו ליצירות אלו כבוד, ומרחב הראוי להם.

תחנה שניה: 

נוף נוף נוף!  – נוף בציור ישראלי עכשווי

אוצרות: ויקטור ריאבצין  ובועז נחמיה מייסד ומנהל של "טוב ויפה" בית מדרש לאמנות 

בתערוכה זו עבודת האוצרות ניכרת כיצירה בפני עצמה, הזרימה בין הנושאים, הסגנונות ופלטת הצבעים, למרות מורכבות החלל. 

הקומפוזיציה המעניינת העניקו לתערוכה נופך נוסף. 

תערוכה זו כללה בתוכה מגוון רחב של אמנים ישראלים ירושלמים לצד אל ושאינם, אמנים שהוכיחו כי גם ב2024 עדיין ניתן לקחת נושא באנלי כמו "נוף" וליצור ממנו תערוכה אסתטית, מרגשת ומגוונת. 

סילביה ברעם 

בתקריב נוצר הפלא-

היצירה הופכת למופשטת של ממש, ניתן לבחון את טכניקת הציור הכיתמית של ברעם ולחזור להתבונן מרחוק וחוזר חלילה.

דליה כתב-אריאלי מורתי לרישום ולחיים

הציגה שלושה רישומים עדינים קטני ממדים דליה מעבירה  דימויים עדינים ומרגשים של צמחי ונופי ישראל.

פרט מתוך רישום נוף נפלא מתקריב- 

ועכשיו לכו כמה פסיעות לאחור וראו איזה פלא, רישום הופך לכמעט ריאליסטי.

פורמט מקורי המעביר תחושה של נוף אופקי פנורמי.  

עוד יצירה מאותו האמן.

הצבה בקומפוזיציה מקורית, תוך כדי התחשבות בחלל המאתגר. 

פנינה פראנק, אמנית ירושלמית, שזכיתי לבקר בסטודיו המדהים שלה, וממנה למדתי כי גם נייר לבן מקומט הוא  בעל יופי אינסופי ואובייקט ראוי לרישום.

שאול כ"ץ, הרשם הידוע..

רישומיו של שאול מהדהדים היטב את רישומיה של אנה טיכו המפורסמת, ולא בכדי.

אותו נוף ירושלמי, אותה טכניקה פחמית, ואותו תהליך של הפשטה עם השנים…

בודד

רישום של נחמיה בועז, אוצר התערוכה

יונה לוי גרוסמן מגישה לנו עבודה מעניינת המשלבת מספר פורמטים, וטכניקת תלת מימדית, חומריות האדמה מורגשת ומוגשת כאן במלוא עצמתה.

עבודה יוצאת דופן בשל סקאלת הצבעים הקודרת שלה המזכירה צבעוניות ימי הביניים

ונסיים עם עבודתו של ר' גדעון הולנדר העבודה מלאה אור, וטכניקה מקורית ומהפנטת ..

ובמבט "זום אין"- 

מקווה לכתוב עוד אודות תערוכות נוספות של הביאנלה,

 ובינתיים אשמח לשמוע התרשמות מהסיור הווירטואלי…