בדרך כלל מרבה לכתוב על נושאי חתך מעמיקים..
הפעם רציתי להעביר חווית סקירה כללית של ביקור במוזיאון,
ביקור במוזיאון הוא מכלול של תחושות וחוויות,
המון התרגשות, חוויה רב חושית, אך לאחר שעתיים שלוש – מגיעים לרוויה וכבר אי אפשר להכיל עוד..
לאיזה אגף תתחברו יותר?
מה מרגש אתכם באמת?
(אותי למשל, פסלי שיש יווניים בני 2000 שנה)
את הביקור נתחיל מאגף הנוער, בכל מחצית שנה מתחלפת בו תערוכה,
לעומת חללי תצוגה אחרים, אגף הנוער פשוט "חוגג" את היותו, האוצרים, מיטב האמנים, תכנון מרחבי מרתק ותעשיר, הפעם תערוכה השם "במצולות הים"
אמנם נקרא אגף נוער, אך אין ספק כי גם המבוגרים שביניינו אמורים להינות מיצירת אמנות זו (כן, כן, אוצרות ותכנון אגף זה, היא יצירה מפני עצמה) האגף, בעיניי מתאים ברמה של כ90% גם לילד דתי-חרדי, כמובן עם תיווך מבוגר.
לא ניתן בכמה תצלומים להעביר את עושר המחלקה לארכאולוגיה,
עולם תרבותי שלם בן אלפי שנים, של מצרים, יוון ורומי ומסופותמיה מתקבצים במספר אולמות עתירי ממצאים.
כיוון שהצלמת- אחותי הגדולה המתעניינת בתכשיטים, היא שמה דגש על פרטי נהדר זה.
כיצד התכשיט מלווה את האישה מאז ומעולם, במגוון של חומרים, צורות וצבעים.
ולא ויתרתי על ארון קבורה מוארכת ממתכת בעל מוטיבים יהודיים מובהקים.
המעברים בין התרבויות תמיד מרתק אותי.
איך ארון קבורה יווני או רומי הופך במחי מוטיב או שניים לממצא יהודי מובהק.
לארון הקרובה המצרי קראה אחותי, "מטרוישקה (בבושקה) מצרית" , אכן אין חדש תחת השמש…
לאירן היסטוריה מעודנת ויוצאת דופן של אמנות, מרתקת, ססגונית, עשירה מאין כמוה.
כמה שהאמנות והתרבות עתיקה יותר, ופחות נגועה באיסלם, כך היא מעודנת יותר.
קצת מוזר שמרבים להלל את התרבות המערבית באירופה כשהרנסנס הערבי הקדים את זמנו בכ400 שנה…
עדינות הפרחים על כריכות ספרים ותיבות אוצר, הטקסטורה על בגדי המושלים ועיצוב הגבות יוצא הדופן… למרות העומס האורנמנטי התכתבות מעניינת עם תרבות יפן והמזרח הרחוק…
אך ללא ספק האגף המואר במוזיאון זהו אגף האימפרסיוניסטים.
העיסוק שלהם באור ובתפיסה שלנו, מקרין על אופי העבודות.
הגאונות השקטה, המהפכה המוארת, יש משהו כל כך מרגיע ומכיל בעמדך מול יצירות אלו כמו לפגוש חבר ותיק…
שמחתי לראות התייחסות מינימליסטית אך מרשימה למלחמה שלנו.
האמנית זיווה ילין, חברת קיבוץ בארי, יצרה עבודה זו שנים רבות לפני האסון, אך העבודה אקטואלית יותר מתמיד… 
לא אעלה הפעם את שלושת התערוכות הזמניות הגדולות העומדות כעת במוזיאון… לחלקן התחברתי (תערוכה אודות תכריכים!) לחלקן פחות, אך העומס הויזואלי גדול מבכדי להכיל…
קצת הפוגה..
לאיזו אמנות התחברת?
מה נתן לך השראה?
רצון לראות במו ענייך?
ואולי מחשבה נוספת שתרצו לחלוק איתנו כאן …
4 תגובות
מרים היקרה,
אני כל כך אוהבת את הפוסטים שלך-הם חגיגה אמיתית עבורי.
כבר זמן רב חלמתי לראות תערוכות בלווי חכם ומעמיק כשלך, והנה חלומי עומד להתגשם-איזו שמחה.
אשמח גם לסיורים פיזיים ולא רק וירטואליים.
וכל כך דיקת,
אני מקפידה שכול ביקור שלי במוזיאון לא יתארך מעבר לשלוש שעות. כדבריך, אכן מגיעים לרויה.
נהניתי מהסיור כולו, לכל אגף היה מה שסיקרן ועיניין. יש לציין שחילקת את העומס באופן מאוזן לכל האגפים,וכדרכך,לא העמסת על הקורא, ועוררת סקרנות. תודה מקרב לב.
תודה רבה צביה,
תגובות כמו שלך נותנות כח והבנה שאני כותבת לא רק לעצמי.
אעדכן כשיצאו סיורים לביאנלה של ירושלים.
מרים איזה פוסט מדהים
ממש עושה חשק לבקר במוזיאון האהוב…
הכי התחברתי לאימפריוניסטים כמובן!!
משהו בטבע הזה עושה פשוט טוב (אולי תקווה לימים טובים יותר)
מדהים לראות את היופי המיוחד של כל סגנון והייחודיות שלו
תודה על הפוסט המיוחד
אהבתי במיוחד!!!
תודה שירה,
זה אומר שפרסמתי את האימפרסיוניסטים טוב….
את מוזמנת לבקר.. יש כל כך הרבה מה לראות..