ספות ישנות ורגל של תומרקין
דרך מודעה ביד 2 שפרסמה "ספות מדהימות למכירה" הגענו בבוקרו של יום שישי חורפי לבית תל אביבי.
אההמ…
מה אגיד לכם?
חוץ מזה שלא היתה שם חניה, הכל היה נראה מופלא בעייני.
הארגז הצבאי העתיק בכניסה לדירה, ארונות מתכת חשופים, מכונת תקתוק ישנה, במקום להביט בספות לשמם הגעתי הסתובבתי בבית כבמוזיאון.
בעלת הבית הסתכלה עלי במבט מוזר, את קשורה לאמנות?
אני? אמרתי בקול נעלב כאילו קורות חיי חקוקים לי על המצח, "בודאי, אני אמנית"
א, אז תראי יש כאן הרבה תומרקין מקורי.
– רגע, רגע, מה זאת אומרת תומרקין מקורי? את למדת אצלו? מכירה אותו?
– הוא עצמו כבר לא עובד בכלל.
— למה? איך זה יכול להיות? בן כמה הוא?
היא, שאמנות עבורה הוא עסק ככל העסקים,
לא הבינה את ההתרגשות שלי.
— הוא מגיב?
מתקשר?
הוספתי לשאול.
— לא. אנחנו עובדים עכשיו על העבודות שלו,
נו, אז תגידי, איך הספות? לוקחים? הם ממש איכותיות! זו מציאה.
אני אומרת לך, נותנת בגרושים למרות שעלו לי 30,000 ש"ח.
גם כן מציאה,
אני מתיישבת על הספות הנמוכות בהרבה ממה שנראו באתר, מרופטות, עם כתמים מכוערים שהוסתרו בתצלום בעזרת כריות בורדו מרהיבות.
אני דנה אותה לכף זכות. אולי נשכחו לה לרגע מספר שנות חיי הספות ובמקום 13 שנה (כפי שהן נראות) כתבה (ביד 2) 3 שנים, ובמקום ה20,000 ₪ שכתבה עלו ל30,000 פתאום.. התבלבלה ???
בעיקר אני מתיישבת בשביל להתאבל דקה אחת על יגאל תומרקין.
לא תמיד התחברתי ליצירות הוולגריות שלו, לדעות השמאל רדיקל שלו, לא היה לי קל לראות תמיד דם, מלחמה, אש ותימרות עשן.
אבל תמיד היה עומק, תמיד הייתה קריצת עין, אמירה ועקביות סגנונית, הוא אף פעם לא היה צריך לחתום על יצירותיו הן חתמו במקומו.
זהו.
תומרקין כבר לא יכול לבעוט, לצעוק ולערער את שלוות ימינו.
יצירותיו הן אלה שתמשכנה לעשות זאת במקומו.
מצלמת ברשות בעלת הדירה את יצירתו המונחת במרכז החדר.
מנסה לא להשוות את רגל החייל הפצוע למצבו הנוכחי של האמן.
אני קמה בכבדות מהספה, לא. לא נראה שניקח אותה.
זאת לא ספה – זאת סתם, MITA MESHUNA.
7 תגובות
ב"ה
וואי.
את מעלה דברים שלא מוכרים לי (תומרקין) עם המון דברים מוכרים ויומיומים, השילוב של הכל יחד מאד מדבר את עצמו. ססגוני, רבגוני ומאד לבבי.
הכל אצלך נושם… 🙂
נהניתי מההלצה של 'לא סתם ספה, אלא מיטה משונה. אהבתי.
נכנסתי לקישור וקצת הזדעזעתי…
וואי וואי.
מרים יקרה!
אין עליך
לקח לי זמן עד שעברתי על כל הכתבות שלך
אהבתי את הסגנון, הומור, עומק וחשתי רגש עמוק מצדך לכל מה שאת מעלה
מרים , מבט על החיים ועל האמנות שלך מאוד בוגר ומאוזן .
אני מקבלת לא רק הנאה אלא פשוט נחת לקרוא את מאמרים שלך.
תצליחי תצליחי תצליחי
תודה רבה שרה על תגובתך!
שמחה מאוד לראות אותך בין קוראי הבלוג.
בדיוק לאנשי רוח כמוך אני מכוונת בעת הכתיבה.
אוי מרים את כותבת נהדר
מלאה הומור ורחבת אופקים
כיף לקרוא חומרים שלך!
תודה רונית.
יש לי הומור? איזה יופי ואני לא ידעתי..
זו לא סתם ספה. זו מיטה משונה.
פוסט שנון. תודה!
פחדתי כבר שרק אני אבין את העקיצה.
כיף שזיהית.